סיעוד פרטי מול סבסוד ציבורי בירושלים – השפעת גמלת הסיעוד על הכיס המשפחתי

הצורך בסיעוד לאוכלוסייה המבוגרת מהווה אתגר כלכלי ורגשי משמעותי עבור משפחות רבות, בפרט בעיר מורכבת ורבת אוכלוסין כירושלים. עיר הבירה מתאפיינת בריבוי אוכלוסיות שונות ממעמד סוציו-אקונומי מגוון ועד לצרכים תרבותיים ייחודיים המשפיעים ישירות על מחירי וזמינות שירותי הסיעוד. הבאנו לכם את הפערים הכלכליים בין סיעוד פרטי לבין סיעוד ציבורי (מסובסד באמצעות גמלת הסיעוד של הביטוח הלאומי) יחד עם דוגמאות להשפעה הכלכלית של הזכאות לגמלה על תקציב המשפחה הירושלמית.

1. גמלת הסיעוד הציבורית: הבסיס לסבסוד

גמלת הסיעוד היא המנגנון המרכזי בישראל לסבסוד שירותי סיעוד לקשישים המתגוררים בקהילה (בביתם). הגמלה ניתנת על ידי המוסד לביטוח לאומי ומטרתה לסייע במימון טיפול בקשישים הזקוקים לעזרה בביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות (ADL) או להשגחה.

מהי רמות הזכאות?

גובה הגמלה נקבע לפי רמת התלות של הקשיש ונמדד בדרגות שונות (בדרך כלל בין דרגה 1, שהיא הקלה, ועד דרגה 6, שהיא הקשה ביותר). הזכאות מושפעת גם ממבחן הכנסה, מה שעלול להפחית או לבטל את הזכאות הכספית עבור קשישים מבוססים כלכלית.

אופן המימוש:

רוב הזכאים בוחרים לממש את הגמלה בשירותי סיעוד בבית על ידי חברות סיעוד המאושרות על ידי המדינה. השעות המתקבלות במסגרת הגמלה הן שעות "מסובסדות", והקשיש משלם רק את העלות העודפת, אם קיימת, עבור שירותים נוספים או שעות מעבר למכסה.

2. עלות הסיעוד הפרטי

סיעוד פרטי מתייחס לכל שירות סיעודי שאינו ממומן ישירות על ידי הביטוח הלאומי או קופות החולים. שירות זה נרכש ישירות על ידי המשפחה מחברת סיעוד או ממטפל פרטי, והוא נפוץ במיוחד כאשר:

1. הקשיש אינו עומד במבחן ההכנסה של גמלת הסיעוד.
2. הקשיש זקוק ליותר שעות טיפול מהמכסה הציבורית.
3. המשפחה מעוניינת ברמת טיפול או שפה ספציפית שאינה זמינה בסיעוד הציבורי.

מחירי הסיעוד הפרטי בירושלים נוטים להיות גבוהים, בדומה למרכז הארץ, ומשקפים את עלויות התפעול, הביקוש הגבוה והצורך במטפלים מקצועיים ומנוסים.

3. טבלת השוואה לדוגמה: השפעה על הכיס המשפחתי

כדי להמחיש את הפער, נבחן תרחיש לדוגמה של קשיש הזקוק ל-40 שעות שבועיות של טיפול סיעודי (כ-160 שעות חודשיות), המקביל לצורך במטפל צמוד יחסית אך לאו דווקא 24/7. נניח שהקשיש זכאי לגמלה מלאה (דרגה 6, כ-30 שעות שבועיות).

*הנתונים בטבלה הם הערכה ונועדו להמחשה בלבד. המחיר בפועל משתנה בין חברות ובהתאם לזמני הטיפול.

4. האתגר הפיננסי בטיפול 24/7

המצב הכלכלי נעשה מורכב יותר כאשר נדרש טיפול 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה זה, המשפחה נדרשת בדרך כלל לשכור מטפל זר או לשלב מספר מטפלים ישראלים.

• מטפל זר: העלות הכוללת של העסקת מטפל זר בירושלים (כולל שכר, ביטוח, אגרות והוצאות נלוות) נעה סביב 6,000 עד 8,000 ש"ח לחודש, לאחר ניצול מקסימלי של גמלת הסיעוד (שהופכת בדרך כלל לגמלה בכסף).
• מטפל ישראלי 24/7: זהו הפתרון היקר ביותר, שכן יש צורך במספר מטפלים (בשל מגבלות שעות עבודה), והעלות החודשית עלולה להגיע לכ-18,000 עד 25,000 ש"ח, תלוי בחברות הסיעוד המפעילות את המערך.

גמלת הסיעוד הציבורית משמשת כרשת ביטחון פיננסית קריטית. בעבור משפחה הזקוקה לטיפול אינטנסיבי, היא מורידה את הנטל הכלכלי מנטל כמעט בלתי אפשרי (מעל 13,000 ש"ח בחודש במקרה הקל) לסכום שניתן לניהול (כמה אלפי שקלים עבור ההפרש או השלמות).

5. השפעות על האוכלוסייה בירושלים

השונות הכלכלית בירושלים מחדדת את חשיבות הסבסוד הציבורי. משפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, הנפוצות בחלקים נרחבים של העיר, נסמכות לחלוטין על שירותי הסיעוד המסובסדים. ללא הגמלה, קשישים רבים היו נאלצים להישאר ללא טיפול או להגיע לאשפוז מוסדי מוקדם מהצורך, דבר המטיל נטל נוסף על מערכת הבריאות העירונית והממלכתית.

הפער הכלכלי מדגיש את החשיבות של התאמה מקצועית ויעילה של השירותים, ואת הצורך של חברות כמו חברת סיעוד נתן ועמיתותיה, להבטיח שהן מספקות מענה איכותי ומקצועי לשתי האוכלוסיות – זו המסתמכת על הגמלה המסובסדת וזו המשלמת באופן פרטי.

גמלת הסיעוד היא המפתח לצמצום הפער בין העלויות הגבוהות של הסיעוד הפרטי לבין יכולת התשלום של המשפחה. על המשפחות לבצע בדיקת זכאות מקיפה בביטוח הלאומי בהקדם האפשרי, מכיוון שהזכאות לגמלה היא הגורם המרכזי שיקבע את היציבות הפיננסית של הטיפול הסיעודי לאורך שנים.